לא הרבה יודעים אבל התקופה האחרונה מאוד קשה עבורי, אבא שלי האמיץ והגיבור מאושפז כבר 3 שבועות מורדם ומונשם עם אבחנה של סרטן מפושט שהגיע לריאות ובגלל מצבו לא ניתן לטפל בו כמובן שאנחנו לא מרימים ידיים והופכים עולמות למצוא עבורו תרופה. במקביל אני עדיין ממשיכה ללוות זוגות מקסימים בלידתם ולפגוש נשמות חדשות שבאות לעולם בגלגל החיים הכל כך קיצוני הזה .
לפני מספר ימים ליוויתי בלניאדו לידה מיוחדת של אישה אמיצה ובן זוג מכיל ורגיש
זו לידה שניה עבורם לאחר שבלידה הקודמת היא נותחה בשבוע מוקדם בשל עניינים רפואיים והפעם כל חלומה היה לחוות צירים וללדת רגיל. עבדנו המון בשביל הרגע הזה בהכנה, בליווי הטלפוני שלי ושל נעמי כשהצירים התחילו עוד בבית, היא התמודדה מופלא עם צירים של 24 שעות כואבים ומתישים ובכל הזמן הזה אני מקבלת במקביל עדכונים שוטפים על מצבו של אבי ועל כך שהתוצאה של הביופסיה צריכה להגיע..
לאחר כמה שעות כשהצירים כבר התחילו להיות הרבה יותר מסודרים הוחלט שזה הזמן לצאת ללניאדו . היא הגיעה בלידה פעילה בפתיחה 6 והתקדמה ככ מקסים בתנועתיות כמו שחלמה וממש בתזמון מטורף ברגע שהתחילה ללחוץ בלידה קבלתי הודעת סמס שהביופסיה של אבא חזרה והרופאים מרימים ידיים לאבא נשארו שעות עד ימים ספורים לחיות. ברגע הזה נשברתי ובכיתי בשקט מבלי לגרום לזוג המדהים לחוש ולו לרגע שהדולה שלהם נשברת נשמתי עמוק ואמרתי לעצמי שאני חייבת להיות חזקה עבורם ולהיות הכי מכילה והכי תומכת בדיוק כמו שהייתי עד כה. הנחתי בצד את הקושי המחשבות ומחקתי את הדמעות מהעיניים זה לא היה פשוט אבל רק ככה יכולתי להיות שם עבורם. היא ילדה כמו שרצתה והניקה מיד אחרי כמו שחלמה ואני חיבקתי אותה שהיא כזו מהממת ולביאה ולחשתי לה כמה שאני גאה בה וויב״ק היי ענק ועמוק לחשתי גם לעצמי כל הכבוד על האיפוק. זו היתה סיטואציה לא פשוטה בכלל שלימדה אותי המון על היכולת שלי להכיל בשורות קשות ולדעת להניח אותן בצד בכדי להצליח להעניק ולהכיל אדם אחר.
וואוו גלגל החיים הזה